מוסך מרכזי לרכב יפני בע"מ נ' רוזנטל ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 26/05/08, בין רכב התובעת, לבין רכב הנתבעת 1, הגב' אנדרה רוזנטל, המבוטח אצל הנתבעת 2. הצדדים נחלקו באשר לגובה הנזק.

להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה, ההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:

לטענת התובעת, בתאריך הנ"ל, נסעה נהגת התובעת ברחוב הנשיא בירושלים ועת הגיעה לצומת עצרה עצירה מוחלטת בטרם פנתה ימינה. בעודה במצב עמידה, הגיח רכב הנתבעים מאחור ופגע ברכבה.

הנהג ברכב התובעת, מר שגיא ליאב, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות התאונה. לדבריו, כאשר הגיע לצומת, האט על מנת לתת זכות קדימה וכאשר התחיל להתקדם, הרכב שנסע מאחוריו פגע בו.

מחקירתו הנגדית של מר שגיא, עלה כי, לפני האירוע נסע במהירות שעולה על 30 קמ"ש וכי ברכב באותה עת נכח עובד התובעת שלא זומן למסור עדותו.

העד הכחיש כי רכב זה היה מעורב בתאונות נוספות וכי הוא היחיד הנוהג בו.

מחקירתו הנגדית של שמאי הרכב, מר ניצן גושן, עלה כי, למעט פגיעה במכסה ובמגן הפנימי נפגע הפח האחורי שמחובר לקצה השלדה. להערכתו עומק הפגיעה בשלדה הוא כ-3 ס"מ.

לדבריו, הנזק הנגרם אינו גדול. כאשר נשאל כיצד ייתכן שרכב הנתבעים לא נפגע כלל, השיב כי אין אפשרות לדעת אם לא נגרם נזק, מאחר שהמגן לא פורק, כך שלא ניתן לבדוק פגיעה בחלקים הפנימיים.

התובעת תמכה תביעתה ברישיון רכב, באישור הפסדים, בחוות דעת שמאי, בתחשיב ירידת ערך, בחשבוניות ובתמונות.

לטענת הנתבעים, עת ביצע רכבם פנייה בנסיעה איטית מרחוב הנשיא לרחוב האר"י פגע רכבם קלות ברכב התובעת מאחור. המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין גובה הנזק היות ורכב הנתבעים פגע קלות ברכב התובעת מאחור מבלי שגרם לנזק. הנזקים המתוארים בכתב התביעה נגרמו כתוצאה מפגיעה אחרת.

הנהגת ברכב הנתבעים, הגב' איבון דויטש, העידה בבית המשפט באשר לקרות התאונה. לדבריה,

הנסיעה הייתה איטית עקב פקק במקום, כאשר לפתע פגעה ברכב שנסע לפניה פגיעה קלה ביותר, שאיננה מורגשת. לטענתה, כאשר יצאה מהרכב שני צעירים טענו בפניה כי היא פגעה בהם והם חשים בכאבים.

מחקירתה הנגדית של גב' דויטש, עלה כי, נסעה במהירות של 5-8 קמ"ש וכי אינה שוללת את הנזק הנגרם, אך חולקת באשר לגובה הנזק הנטען בכתב התביעה.

מחקירתו הנגדית של שמאי הרכב, מר יצחק זריהן, שמאי מטעם הנתבעים, עלה כי, חוות דעתו שללה לחלוטין את הנזקים שנגרמו. שמאי זה הסתמך על צילומים של רכבה של הנהגת ברכב הנתבעים ולטעמו לא היה לו כל צורך לפרק את הפגוש של רכב זה על מנת לבדוק פגיעה בחלקים הפנימיים. עיקר הבסיס לחוות דעתו היו הדברים ששמע מפיה של הנהגת.

ב"כ התובעת, בסיכומיו טען כי, הנהגת ברכב הנתבעים לא שללה כי היא זו שגרמה לנזק ברכב התובעת, וכמו כן גם שמאי הנתבעים העיד כי הנזק תואם את הנזקים שנראים על פי הצילומים. הטענה כי המדובר בנזקים שהוחמרו לאחר מכן לא הוכחה .

ב"כ הנתבעים, בסיכומיה טענה כי, רכיב הנחת העדר תביעות לא הוכח ועל כן מבקשת להפחית רכיב זה. וככלל, ביקשה לדחות את התביעה מאחר שלטעמה, בשל כל שנטען לעיל, הנזק לרכב התובעת לא הוכח כלל ועיקר.

לאחר שמיעת העדים, אין כל מחלוקת כי נוצר מגע בין שני כלי הרכב וכי רכב הנתבעים פגע מאחור ברכב התובעת. המחלוקת שנותרה היא האם כתוצאה מפגיעה זו נגרם הנזק, לו טוענת התובעת.

לאחר שעיינתי באשר לסוגיה זו בתמונות המתעדות את כלי הרכב וכן בחוות דעת השמאים, מצאתי לקבל את התביעה.

השמאי מטעם התובעת בדק את הרכב, ומצא לפרק את הפגוש וכך גילה נזקים אשר במבט ראשוני ועל פני הדברים אינם ניכרים לעין.